יוגה בפיזיולוגיה

המנטרה אום בסוטרות היוגה של פטנג'לי
הגוף שלנו הוא ביטוי של הוֵדַה והספרות הוֵדִית. צלילים של הספרות הוֵדִית הם אימפולסים של תודעה, שמהווים את האינטליגנצייה המבנית של הפיזיולוגיה האנושית […][1]
כל חלק בספרות הוֵדִית מבטא תכונה מסוימת של תודעה. קריאת כל חלק בספרות הוֵדִית לפי הזרימה וההתקדמות שלו בסדר ההדרגתי המושלם תיצור השפעה שתווסת ותאזן את התפקוד של פיזיולוגיית המוח, ותאמן את התודעה ואת המיינד לזרום תמיד בתיאום מושלם עם כיוון ההתפתחות של חוק הטבע. אימון זה של המיינד מגשים את תכלית החינוך על ידי כך שהוא מאמן בצורה מלאה את התלמיד לחשוב ולפעול באופן טבעי בהתאם לחוק הטבע.[2]
מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי
רוב המלומדים שחקרו בדורות האחרונים את הספרות הוֵדִית התייחסו אליה כאל מיתולוגיה ובה סיפורים על אלים, שדים, וידע ספקולטיבי שאינו קשור בהכרח להיבטים המעשיים של החיים.
מַהַרְשִי מַהֵש יוֹגִי הדגיש שהידע העמוק והאמיתי של הספרות הוֵדִית אינו טמון בספרים, אלא בצלילים שקיימים במבנה הדינמי של תודעה טהורה, בלתי מוגבלת ואין-סופית, הנמצאת בבסיס הבריאה. צלילים אלו הם ביטוי טהור של תהליך יצירתי המתרחש בטבע. כשחווים תודעה טרנסנדנטלית, סַמָאדְהִי, אפשר לבוא במגע עם הצלילים הללו ולחקרם. מַהַרְשִי טען שזאת המשמעות האמיתית של לימודים וֵדִיים, והיא בעלת ערך עמוק הרבה יותר מלימודים אקדמיים רגילים, המתמקדים בניסיונות להבין את הטקסטים הוֵדִיים באמצעות חקירה פילולוגית וניתוחים אינטלקטואליים.
מַהַרְשִי טען שהוֵדַה היא תוכנית מתאר קוסמית של הבריאה. היא דומה לזרע בלתי נגלה שכולל בתוכו בכוח את כל חוקי טבע (דֵווֹת) האחראים לכל הפעילות ביקום, ולפיכך כל חלק בבריאה כולל בתוכו את מבנה הוֵדַה. במילים אחרות, הארגון והסדר שבוֵדוֹת, וכן איכויותיהן ותכונותיהן, זהים למרכיב המהותי של כל דבר הקיים בבריאה, כולל הפיזיולוגיה שלנו.
סוּטְרוֹת היוגה הן היבט של הספרות הוֵדית, ומשמעות הדבר היא שפַּטַנְגָ'לִי לא מחבר את סוּטְרוֹת היוגה בדרך שבה מישהו היה יכול לכתוב ספר, אלא מזהה את הצלילים שלהן, כלומר חווה את הצלילים בתוך התודעה שלו, ולאחר מכן מתעד אותם כסוּטְרוֹת היוגה.
בשנת 1994 פרסם ד"ר טוני נאדר, מדען מוח לבנוני, חוקר, והמנהל העולמי של תנועת המדיטציה הטרנסנדנטלית, את התוצאות של עבודת המחקר שערך בהדרכתו של מַהַרְשִי. בעבודה הוא השווה את איברי גוף האדם ואת המערכות של הפיזיולוגיה האנושית לחלקי הספרות הוֵדִית. תוצאות המחקר הביאו אותו למסקנה שהמבנה והתפקוד הפיזיולוגי שלנו משקף במובהק את מבנה הספרות הוֵדִית. כך כתב בספרו:
הפיזיולוגיה האנושית היא ביטוי למבנה בסיסי של חוק הטבע, שאינו קיים רק בבסיס המבנים והתפקוד המסודר של הגוף, אלא גם נמצא בבסיס היקום, ומושל בתפקודו המסודר. חוקים אלו קיימים בשדה בלתי נגלה של אינטליגנצייה המכונה בסַנְסְקְרִיט אָאטְמַן. תיאוריות מודרניות בפיזיקה קוונטית מתארות את השדה הזה של האינטליגנצייה כשדה המאוחד של חוקי הטבע […]
כשחוקי הטבע מיושמים בבריאה החומרית הם מופיעים בתחילה כגלים. הביטויים העדינים של גלים דינמיים אלו נמצאים בצלילים של הספרות הוֵדִית. מנקודת מבט זו, כל החומר – כולל תאים, רקמות, איברים וכל הפיזיולוגיה – מבוססים על תנודות אלו של חוק הטבע. הצלילים של הוֵדַה הם האינטליגנצייה שבבסיס הפיזיולוגיה.[3]
בהקשר של סוּטְרוֹת היוגה ד"ר נאדר הדגיש שמשמעות המילה יוגה היא אחדות, ושברמה של תודעה טהורה צלילי הסוּטְרוֹת מגלמים איכות מאחדת של תודעה טרנסנדנטלית טהורה – איכות של אינטליגנצייה השומרת על אחדות הצלילים השונים האלה בתודעה טהורה, הוליסטית אחת.
ד"ר נאדר טען שקיימת התאמה מובהקת הן במבנה הן בתפקוד בין סוּטְרוֹת היוגה לקליפת המוח, שבה שוכנים למעלה ממאה מיליארד תאי העצב בגופינו. אנו מופגזים ללא הפסק במיליוני רשמים חושיים, והפיזיולוגיה שלנו מבצעת ללא הרף מיליוני מטלות כדי לחבר את השינויים התדירים בגופינו, להגיב עליהם לפי צורך, ולשמור על איזון פנימי.
על האיחוד מופקדים קליפת המוח (החומר האפור) והסיבים המקשרים. סיבים אלו שזורים כרשת עדינה מאוד. קיימים סיבים מקשרים קצרים ואחרים, שעוברים בין חלקים רחוקים יותר, ומכונים סיבים מקשרים ארוכים. הסיבים המקשרים מאחדים גם את המחצית (הֶמִיסְפֶרָה) הימנית והשמאלית של המוח. אפשר לחלק את המספר השלם של הסיבים המקשרים למאה תשעים וחמש קבוצות, ואלו מקבילות למאה תשעים וחמש הסוּטְרוֹת בסוּטְרוֹת היוגה.
ד"ר נאדר מצא גם התאמה בין הממדים של האזורים במוח ואורך הסוּטְרוֹת. הסוּטְרוֹת הארוכות יותר מתאימות לאזורים גדולים יותר בקליפת המוח, והסוּטְרוֹת הקצרות לאזורים קטנים יותר.
הסיבים המקשרים מחברים כל נקודה במוח שבה מתקיימת פעילות עצבית עם קליפת המוח. באופן דומה סוּטְרוֹת היוגה מאחדות את כל הפעילויות והחוויות שלנו ומטפחות תודעת אחדות, שהיא השלב הגבוה ביותר של ההתפתחות האנושית. יוגה מייצגת את התכונה המאוחדת והמאחדת של תודעה טרנסנדנטלית טהורה שמתייחסת לעצמה ומתארת את ההתנסות באָאטְמַן, בעצמי הטרנסנדנטלי.
ד"ר נאדר הצביע גם על כך שארבעת הפרקים של סוּטְרוֹת היוגה מתאימים לארבע האונות של המוח. הפרק הראשון, סַמָאדְהִי-פָּאדַהְ, מתאים לאונה העורפית, סָאדְהַנַ-פָּאדַהְ לאונה המצחית, וִבְּהוּטִי-פָּאדַהְ לאונה הקודקודית וקַיְוַלְיַה-פָּאדַהְ לאונה הטמפורלית.
ד"ר נאדר הדגיש שרצף הצלילים של הסוּטְרוֹת ורצף הצלילים שנמצאים בבסיס היצירה של הסיבים המקשרים זהים, מכיוון שאלו ואלו הם ביטוי של הוֵדַה. הוא טען שאם נקרא את הסוּטְרוֹת בסַנְסְקְרִיט בהגייה נכונה או נאזין לפַּנְדִיטִים וֵדִים המזמרים אותן, הן יעוררו צלילים מקבילים בפיזיולוגיה שלנו. השפעה זו אינה תלויה בהבנת הסוּטְרוֹת; קריאה או האזנה לצלילים תגרום לצלילים להדהד עם הסיבים המקשרים ועם פיזיולוגית המוח, המקבילים לסוּטְרוֹת. שמיעת הצלילים תנטרל חוסר איזון ואי-סדירות בפעילות המוח ותאפשר לו לפעול בדרך שבה תוכנן לתפקד במקור. עם הזמן, האזנה לצלילי הסוּטְרוֹת תסייע לסלק מתחים או ליקויים המפריעים לתפקוד תקין של המוח. בדרך זו נוכל לשמור על החיוניות והעוצמה של מבנה המוח ותפקודו. זאת ועוד, התיאום בין גוף ורוח יתחזק ויוביל לפעילות שתתבצע ללא טעויות ובתיאום עם חוק הטבע.
אפשר להרחיב את ההמלצה לקרוא את סוּטְרוֹת היוגה או להאזין להן ולחלקים האחרים של הספרות הוֵדִית בסַנְסְקְרִיט. כל חלק בספרות הזאת קשור למבנה ולתפקוד אנטומי מובחן, ולכן קריאה או האזנה לכל חלק שהוא תְחַיֶה את האינטליגנצייה הפיזיולוגית המקבילה לו ותשפיע לחיוב על גם התפתחות הפיזיולוגיה.
[1] Maharishi Mahesh Yogi, Inaugurating Maharishi Vedic University, (India, Age of Enlightenment Publication, 1996) 58.
[2] Maharishi Vedic University, an introduction, (India, Age of Enlightenment Publication, 1995) 144-145.
[3]Tony, Nader, "The Human Body is a Replica of the Veda," Enlightenment 1 No. 3, December 17, 1988 .
המילה יוגה נובעת מהשורש "יוג" שפירושו לאחד. יוגה היא מצב תודעה בה היודע, הידוע ותהליך הידיעה מאוחדים במצב אחד של הוויה מוחלטת, הנקראת בספרות היוגית בשם סמדהי. בהקשר נוסף, המילה יוגה מתייחסת למגוון של תרגולים וטכניקות המאפשרות לאדם להגיע לאותו מצב. הטקסט הקלאסי שפורש את הפילוסופיה של היוגה הוא ספר "היוגה סוטרה", שנכתב על ידי פטנג'לי – יוגי שהיה, ללא כל ספק, מבוסס במצב התודעה הגבוה. פנטג'לי אסף את כל החומר שהיה מצוי בזמנו על היוגה וכינס זאת ביחד בסוטרות. הוא מביא בעיקר עקרונות כללים והשתמש במספר קטן של דוגמאות להמחשה. הוא לא המליץ על שיטה אחת לתרגול יוגה ותאר את כל השיטות שהיו ידועות בזמנו. הנחתו הבסיסית הייתה שיש ללמוד את הסוטרות ממורה מואר, שיכול להנחות באופן אישי את התלמיד בדרך היוגה, והשאיר למורה את החופש לבחור לפי ראות עינו בטכניקות יוגיסטיות שונות שיתאימו לאופיו של התלמיד.
ספר "היוגה סוטרה" הוא אחד מששת ההיבטים של האופנגות – חלקים של הספרות הוודית הדנים בדרכים ובאמצעים היכולים לאפשר לאדם להגיע להתנסות פנימית בתודעה טהורה. כל ששת ההיבטים של האופנגות מובאים בצורת סוטרות. הפרוש המילולי של המילה סוטרה הוא סיב או חוט. הסוטרות דומות לנקודות עיקריות או ראשי פרקים להרצאות, שמאפשרים דחיסת רעיונות וידע רב למספר מצומצם של מילים. מסיבה זאת הן מאד מתומצתות. פטנג'לי משתמש בכל סוטרה בממוצע רק בשש מילים כדי להביע רעיונות מורכבים ועמוקים.
הסוטרות נובעות מחזון פנימי ישיר (דארשנה) של רישי ("רואה"), שזיהה אותם מתוכו במצב עמוק של מדיטציה. לכן אין להתייחס אליהן כאל יצירה ספרותית רגילה העוקבת אחרי כללים מסוימים. הסוטרות גם אינן אמורות להציג טיעונים ליניאריים רצופים. הן אמורות לתאר שלבים שונים הקשורים להתפתחות מצב היוגה ולהתנסויות שונות שמתרגל היוגה עשוי לחוות מראשית התרגול ועד למצב הקבוע של הארה (קייואליה). ניתן לדמות כל סוטרה לקשר המצוי על חוט. רק לאחר שמצליחים לפרום את הקשר ניתן לארוג באמצעות החוטים השונים יריעת בד שלמה. באופן דומה כל סוטרה שנחוות בצורה מלאה יוצרת חלק מאריג שלם המייצג מצב בו ההתנסות ביוגה מבוססת לגמרי בתודעה כמציאות קבועה שאינה משתנה. חלק מהסוטרות מתארות התנסויות שונות שהתלמיד עשוי לחוות בתרגול היוגה, ובמקרים אחרים התלמיד אמור להשתמש בהנחיית המורה בסוטרות עצמן בתרגול מדיטטיבי פנימי שנקרא סאנימה.
לימוד של סוטרות בתקופה הוודית היה מתחיל בשינון בעל פה. רק לאחר שהתלמידים הצליחו במשימה, המורה היה מתחיל להסביר להם את המשמעות הפנימית החבויה בטקסט. נוהל זה הניע את הרישים הוודים לתמצת כמה שיותר את הידע שהיה כלול בסוטרות, כדי לאפשר לתלמידים לשנן את החומר בקלות. עובדה זאת יכולה גם היא להסביר את הסגנון הקצר והמרוכז של הסוטרות.
תפקיד הגורו או המורה הרוחני היה להוביל את התלמיד מחושך (גו) לאור (רו). המורה עצמו היה אמור להיות מבוסס במצב תודעה גבוה והידע שהוא העביר נבע מהתנסותו האישית. ידע זה כלל לימוד של טכניקות מעשיות שהיו אמורות לסייע לתלמיד להגביר את הטוהר (סאטווה) בחיים, לחוות את מצב היוגה או הסמדאהי ולפתח מצבי תודעה גבוהים. היבטים מסוימים מהלימוד הוודי הועברו בצורה אישית מהמורה לתלמיד והותאמו לאופיו ויכולתו.
בלשן, מרפא ויוגי
המסורת הוודית טוענת שפטנג'לי היה גם בלשן מפורסם, שכתב את "המאהבאשיה", ספר העוסק בתאור שיטת הוואקרן, חוקי דקדוק המאפשרים עיצוב סופי של מילה משורשים ומקידומות שונות. מסורות עתיקות נוספות טוענות שפטנג'לי היה למעשה התגלמות אנושית של אננטה או ששה, מלך הנחשים בעל אלף הראשים שהיה מופקד על שמירת אוצרות חבויים על פני האדמה . השם פטנג'לי ניתן לאננטה מכיוון שהוא שאף ללמד בעולמנו יוגה, ונפל (פאט) מהעולם השמימי הישר לכף ידה (אנג'אלי) של אשה טובה וחסודה שניקראה גו'ניקה. הראשים הרבים של אננטה מסמלים את ההיבט האין סופי המוחלט העומד בבסיס הבריאה. הקשר של אננטה ליוגה ברור: שיטת היוגה על תרגוליה השונים הייתה אמורה להיות תורה סודית נסתרת שהייתה אמורה להוביל את המתרגל להתנסות בתודעה בלתי מוגבלת (פרוש המילה אננטה בסאנסקרית הוא "אי-מוגבלות"). יוגים רבים נוהגים עד היום לחוות קידה לאננטה לפני שהם מתחילים את תרגולם היומי.
מסורת נוספת בהודו טוענת שפטנג'לי היה אחראי גם על הבאה לאור של תחומים מסוימים של איורוודה; מדע הרפואה הוודית העתיק, ובכך הוא קשור למעשה לשלושה היבטים חשובים של הספרות הוודית : ויאקרן הינה אחת מהוודנגות ששה היבטים של הספרות הוודית המסבירים את הזיהוי של הרישים המופיע בארבעת הוודות העיקריות; היוגה סוטרה הינה אחת מהאופנגות – איברים מישניים של גוף הוודה האמורים לאפשר לתלמיד להגיע בתוכו לזיהוי פנימי של הוודה. ואילו איור וודה הינה אחת מארבעת האופוודות – וודות משניות הפורשות את ההתגלות החומרית בבריאה ואת הקשר שיש להם עם הוודה.
פטנג'לי לא היה הוגה דעות דוגמאטי. לאחר שהוא מתאר בפרק הראשון שיטות מדיטטיביות שונות האמורות להוביל את המתרגל להתנסות בסמדהי, הוא טוען שניתן לחוות סמאדהי גם מכל תרגול המשתמש כאובייקט למדיטציה בכל דבר שגורם לאדם הנאה ואושר. יותר מזה – הוא מדגיש שכל אדם יכול כבר בשלב הראשון של התרגול לחוות את מצב היוגה..
פטנג'לי מתאר את עקרונות היוגה ללא שמץ רגשנות ובניגוד לרישים אחרים אינו נכנס לוויכוחים עם שיטות פילוסופיות אחרות שהיו נהוגות בזמנו, פטנג'לי סבר שהיוגה הנה שיטה אוניברסאלית שיכולה להיות מתורגלת על ידי כל אדם בלי קשר לרקע התרבותי והדתי שממנו הוא בא. אין בסוטרות כל דרישה מוקדמת לתרגול יוגה שקשורה לאמונתו של האדם ולצורת חייו. השיטה מתאימה הן לאנשי משפחה והן לנזירים שפרשו מהעולם.
ראייתו האוניברסאלית מודגשת גם בעובדה שהוא אינו מכנה את האל בשם ספציפי שקשור למסורת ההודית המקובלת (כמו קרישנה או ווישנו) הוא מכנה את האל בשם "אישוורה" ("השליט") כינוי היכול להתאים לאמונתו של כל אדם בכל תרבות שהיא.
המסורת הוודית טוענת שפטנג'לי היה גם בלשן מפורסם, שכתב את "המאהבאשיה", ספר העוסק בתאור שיטת הוואקרן, חוקי דקדוק המאפשרים עיצוב סופי של מילה משורשים ומקידומות שונות. מסורות עתיקות נוספות טוענות שפטנג'לי היה למעשה התגלמות אנושית של אננטה או ששה, מלך הנחשים בעל אלף הראשים שהיה מופקד על שמירת אוצרות חבויים על פני האדמה . השם פטנג'לי ניתן לאננטה מכיוון שהוא שאף ללמד בעולמנו יוגה, ונפל (פאט) מהעולם השמימי הישר לכף ידה (אנג'אלי) של אשה טובה וחסודה שניקראה גו'ניקה. הראשים הרבים של אננטה מסמלים את ההיבט האין סופי המוחלט העומד בבסיס הבריאה. הקשר של אננטה ליוגה ברור: שיטת היוגה על תרגוליה השונים הייתה אמורה להיות תורה סודית נסתרת שהייתה אמורה להוביל את המתרגל להתנסות בתודעה בלתי מוגבלת (פרוש המילה אננטה בסאנסקרית הוא "אי-מוגבלות"). יוגים רבים נוהגים עד היום לחוות קידה לאננטה לפני שהם מתחילים את תרגולם היומי.
מסורת נוספת בהודו טוענת שפטנג'לי היה אחראי גם על הבאה לאור של תחומים מסוימים של איורוודה; מדע הרפואה הוודית העתיק, ובכך הוא קשור למעשה לשלושה היבטים חשובים של הספרות הוודית : ויאקרן הינה אחת מהוודנגות ששה היבטים של הספרות הוודית המסבירים את הזיהוי של הרישים המופיע בארבעת הוודות העיקריות; היוגה סוטרה הינה אחת מהאופנגות – איברים מישניים של גוף הוודה האמורים לאפשר לתלמיד להגיע בתוכו לזיהוי פנימי של הוודה. ואילו איור וודה הינה אחת מארבעת האופוודות – וודות משניות הפורשות את ההתגלות החומרית בבריאה ואת הקשר שיש להם עם הוודה.
פטנג'לי לא היה הוגה דעות דוגמאטי. לאחר שהוא מתאר בפרק הראשון שיטות מדיטטיביות שונות האמורות להוביל את המתרגל להתנסות בסמדהי, הוא טוען שניתן לחוות סמאדהי גם מכל תרגול המשתמש כאובייקט למדיטציה בכל דבר שגורם לאדם הנאה ואושר. יותר מזה – הוא מדגיש שכל אדם יכול כבר בשלב הראשון של התרגול לחוות את מצב היוגה..
פטנג'לי מתאר את עקרונות היוגה ללא שמץ רגשנות ובניגוד לרישים אחרים אינו נכנס לוויכוחים עם שיטות פילוסופיות אחרות שהיו נהוגות בזמנו, פטנג'לי סבר שהיוגה הנה שיטה אוניברסאלית שיכולה להיות מתורגלת על ידי כל אדם בלי קשר לרקע התרבותי והדתי שממנו הוא בא. אין בסוטרות כל דרישה מוקדמת לתרגול יוגה שקשורה לאמונתו של האדם ולצורת חייו. השיטה מתאימה הן לאנשי משפחה והן לנזירים שפרשו מהעולם.
ראייתו האוניברסאלית מודגשת גם בעובדה שהוא אינו מכנה את האל בשם ספציפי שקשור למסורת ההודית המקובלת (כמו קרישנה או ווישנו) הוא מכנה את האל בשם "אישוורה" ("השליט") כינוי היכול להתאים לאמונתו של כל אדם בכל תרבות שהיא.
