* מאמר על סוטרות היוגה שפרסמתי לפני מספר שנים באתר הניו אייג’ של מעריב

“קארמה יוגה היא הפילוסופיה של פעילות, היא דנה בדרך שבה יש לבצע פעילות כך שנפיק ממנה תוצאות טובות וכדי שהפועל או מבצע הפעולה יישאר חופשי. הפילוסופיה של פעולה לא עוסקת רק בתכונות של הפעולה היא דנה גם בחופש של האדם הפועל. שני דברים צריכים להתקיים: הפעולה צריכה להיות עוצמתית ובאותו הזמן היא חייבת להניב תוצאות מקסימליות.

כדי ליהנות מתוצאות הפעולה גם בעת ביצועה האדם הפועל אינו צריך ללכת לאיבוד בתהליך של הפעולה או בשעה שהוא נהנה מתוצאות שנובעות ממנה. הדוגמה הבאה תסייע לנו להבין זאת בבהירות; כשאנו רואים פרח צורתו נופלת על הרוח. הטבע המהותי, האמיתי של הרוח הוא תודעה טהורה שמעצם טבעה היא אושר עליון. התודעה הטהורה מקבלת רישום מהפרח וזה אומר שטבעה האמיתי מוצל מתמונה זאת. אם הרוח שקועה ביופיו של הפרח היא מאבדת את ההוד וההדר של תודעת האושר העליון. הפילוסופיה של קארמה או הקארמה יוגה מביאה לנו טכניקה שדרכה אנו יכולים ליהנות מיופיו של הפרח בלי שנפסיק להתנסות בתודעת האושר העליון. קארמה יוגה לא מפריעה לתהליך שבו אנו מתנסים בפרח אולם היא מרוממת את התודעה שלנו. היא אומרת לנו שאם דרך מדיטציה טרנסנדנטלית נרומם את התודעה שלנו ונתנסה בתודעת אושר עליון, איכות זאת של אושר עליון תהיה ערה לגמרי ברוחנו ויחד עם זאת נוכל להתנסות בפרח כפי שחווינו אותו בעבר. אם נחווה את הפרח מהרמה של תודעת אושר עליון יופיו של הפרח יתחזק פי מיליון. אם אנו עצובים כשאנו רואים את הפרח לא נוכל ליהנות מיופיו. אם אנו נמצאים במצב רוח שמח כשאנו מביטים בפרח נוכל ליהנות מממנו במאות מונים. הטכניקה שקארמה יוגה נותנת כדי ליהנות מהערך השלם של הפרח מיועדת לשפר את הערך של התודעה שלנו, לגרום לרוח החושבת להתנסות בתודעת אושר עליון ולהתמלא בטוהר.

תודעת אושר עליון היא תודעה טהורה וזהו המצב שבו רוחנו טהורה לגמרי. זוהי הטכניקה שקארמה יוגה נותנת לנו, היא דורשת שנתרגל מדיטציה לפני שנתחיל לפעול או להתנסות במשהו. קארמה יוגה טוענת שעלינו לקחת את הרוח שלנו לתודעת אושר עליון ולהניח לאיכות זאת למלא את רוחנו כך שלא משנה מה נחשוב או נעשה לא נאבד את עצם טבענו המהותי. במצב זה נוכל ליהנות מחופש נצחי בתודעת אושר עליון, לחיות בנוכחות החיה של אלוהים ובאותו זמן לתפקד בעולם הפעילות וההתנסות היום יומית. זוהי הברכה הגדולה ביותר של קארמה יוגה, היא גורמת לנו להיות יותר עוצמתיים ולחוות התנסויות שונות בצורה יותר מלאה ויחד עם זאת משאירה אותנו בחופש נצחי שמאפיין את ההוויה הטהורה שלנו. היא משאירה אותנו מלאים באהבה אלוהית אין סופית שמתבטאת בכל תחומי החיים. כך שזאת התפארת של קארמה יוגה שמנהלת את שני ההיבטים של חיינו, ההיבט האובייקטיבי וההיבט הסובייקטיבי. באופן סובייקטיבי לא נלך לאיבוד ונכבל על ידי ההתנסויות השונות.

אם אנו מביטים בפרח ומאבדים את ההוויה הטהורה שלנו, אנו הולכים לאיבוד בהתנסות של הפרח, תהליך ההתנסות כבל אותנו וניתן להגדיר את המצב הזה “כהשפעה כובלת של הפעולה”. בהקשר זה פעולה היא תהליך שבו אנו קולטים את הפרח ואם אנו הולכים לאיבוד ביופיו של הפרח, כלומר אם אנו לא יכולים לאחוז בטבעיות בתודעת האושר העליון ורק נהנים מהפרח במחיר של ההתנסות בתודעת האושר העליון אנו כבולים על ידי תהליך התפיסה וניתן לכנות את ההתנסות הזאת בשם “השעבוד של הפעולה”. במצב זה האדם הפועל כבול על ידי הפעולה ועל ידי פרי הפעולה.

קארמה יוגה נותנת לנו דרך לצאת משעבוד בשדה הפעילות ודרך לצאת משעבוד לפרי הפעולה. שני הדברים האלו הולכים כמעט יד ביד. הדרך היא לזכות בטוהר שמאפיין את התודעה שלנו. הטכניקה היא לאפשר לתודעה האינדיבידואלית שלנו לזכות במעמד של תודעה קוסמית. כשאני אומר תודעה קוסמית כדאי להבהיר זאת יותר. כשאנו מודטים והמנטרה נהיית יותר ויותר איטית ונעלמת, אנו נשארים מבוססים לגמרי בעצמנו ומרגישים את המודעות הטהורה, המודעות העצמית שזהה למצב ההוויה שלנו. זוהי תודעה טהורה, וכשאנו מתחילים לחיות אותה באופן טבעי גם כשהרוח החושבת עסוקה בתהליך של התנסות ופעילות בעולם החיצוני אנו קוראים למצב זה “תודעה קוסמית”. תודעה עצמית משתנה לתודעה קוסמית ואנו מתחילים להתנסות בערך הרבה יותר מלא של עצמים שונים מבלי לאבד מודעות להוויה הטהורה שלנו. כעת עליכם לזכור שהתנסות זאת איננה מתקיימת ברמת החשיבה. אנו לא חושבים “שאנחנו זהים להוויה ותודעה טהורה ואני הוא זה” אנו לא חושבים בצורה כזאת! באופן טבעי כשאנו צוללים פנימה במדיטציה פעמים שלוש בבוקר ובערב הרוח מתמלאת בתודעה הטהורה ודרכה אנו מתנסים בכל דבר בעולם, זוהי המשמעות של קארמה יוגה. פעילות עיוורת איננה קארמה יוגה. יוגה מיועדת למשוך את החץ אחורה וקארמה אמורה לשחרר אותו כך שהוא ינוע קדימה ויפגע במטרה. במדיטציה אנו יושבים בבוקר ובערב ומביאים את הרוח בחזרה למקור של אנרגיה ואינטליגנציה אין סופיים שקיים בתודעה הטרנסנדנטלית, בתודעה הטהורה. כך שקארמה יוגה מאפשרת לנו להיות יותר עוצמתיים בעולם החיצוני על ידי כך שהיא מביאה את הרוח שלנו לתאום עם מקור אין סופי של אנרגיה ואינטליגנציה שקיים בשדה הטרנסנדנטלי ועל ידי כך מביאה את הרוח שלנו לתאום עם מישור ההוויה. זהו שדה של חוק קוסמי שנמצא במקור של כל חוקי הבריאה ועל ידי התנסות בשדה זה אנו זוכים בתמיכה של כל הטבע.

זוהי התהילה הגדולה של קארמה יוגה; היא לא רק הופכת אותנו לעוצמתיים, היא לא רק הופכת את הרוח שלנו לעוצמתית באופן אין סופי על ידי כך שהיא מובילה אותה למקור של אנרגיה ואינטליגנציה אלא זוכה עבורנו באהדה של הטבע הכול יכול, היא הופכת עבורנו את הסביבה להרמונית ובאותו זמן מאפשרת לנו לחיות בחופש נצחי. אנו נהנים מתודעת אושר מוחלט של הווייתנו כלומר מתחילים לחיות בנוכחות החיה של אלוהים, בתודעת אושר עליון, בתודעה הטהורה הזאת. המצב של תודעה קוסמית הוא הנוכחות החיה של אלוהים. אנו מתחילים לחיות תודעת אלוהים בכל המצבים השונים של החיים, פעילותנו מתמלאת בעוצמה, היא מניבה תוצאות מאד מתגמלות ובאותו זמן מאפשרת לנו לחיות בחופש.

בנוסף לכך קארמה יוגה מאפשרת לנו באופן אוטומטי לחיות ביושר מכיוון שכל פעילותנו נעשית בהתאם לתכלית הקוסמית של הטבע, בהתאם לחוק הטבע, ולכן באופן טבעי אנו ישרים. באופן טבעי אנו חווים עוצמה פנימית וחופש, אנו מתחילים לחיות את המצב הגבוה ביותר של החיים בתחום של כל הפעילות וזו הגדולה של קארמה יוגה. הרבה מאד אנשים פירשו את הקארמה יוגה בצורה שגוייה, העיקרון של חוסר הצמדות שבו אנו לא נצמדים לפעולה או לתוצאותיה והמלצה לנטוש את פרי הפעולה הם דברים שזרים לרוח של הקארמה יוגה אולם לרוע המזל מלמדים אותם בהקשר שלה. אולם חשוב להבין שהעוצמה הגדולה של קארמה יוגה אינה מצויה בכך שאנו מסגלים לעצמנו מחשבות על חוסר היצמדות ונטישת פעולה ופרייה אלא ביצירת מצב תודעה פנימי שבו לעולם לא נוכל להיות כבולים על ידי פעולה והתוצאות שהיא יוצרת.

תרגול סדיר של מדיטציה מאפשר לטבע של הוויה הטרנסנדנטלית או לטבע של התודעה הטרנסנדנטלית לחדור לטבע המהותי של הרוח ואנו מתחילים כך בטבעיות להתבסס במצב של חופש נצחי שנובע מזכייה בתודעת אושר עליון. אנו לא צריכים להתאמץ כדי לנסות לחיות בהתאם לעקרונות של קארמה יוגה, אם אנו מודטים אנו מתחילים לגדול בחופש. רבים מאלו שמודטים מספר שנים מרגישים שהם פועלים ויחד עם זאת דבר אינו כובל אותם. הם פעילים בחיים ואחראיים על דברים רבים ויחד עם זאת עוברים בטבעיות דרך עליות וירידות בחיים מתוך הכרה שרוחם אינה נצמדת לדברים שונים. זוהי גדילה של חופש בחיים וזאת המטרה של קארמה יוגה.”

סוטרות: החוט המקשר

המילה יוגה נובעת מהשורש “יוג” שפירושו לאחד. יוגה היא מצב תודעה בה היודע, הידוע ותהליך הידיעה מאוחדים במצב אחד של הוויה מוחלטת, הנקראת בספרות היוגית בשם סמדהי. בהקשר נוסף, המילה יוגה מתייחסת למגוון של תרגולים וטכניקות המאפשרות לאדם להגיע לאותו מצב. הטקסט הקלאסי שפורש את הפילוסופיה של היוגה הוא ספר “היוגה סוטרה”, שנכתב על ידי פטנג’לי – יוגי שהיה, ללא כל ספק, מבוסס במצב התודעה הגבוה. פנטג’לי אסף את כל החומר שהיה מצוי בזמנו על היוגה וכינס זאת ביחד בסוטרות. הוא מביא בעיקר עקרונות כללים והשתמש במספר קטן של דוגמאות להמחשה. הוא לא המליץ על שיטה אחת לתרגול יוגה ותאר את כל השיטות שהיו ידועות בזמנו. הנחתו הבסיסית הייתה שיש ללמוד את הסוטרות ממורה מואר, שיכול להנחות באופן אישי את התלמיד בדרך היוגה, והשאיר למורה את החופש לבחור לפי ראות עינו בטכניקות יוגיסטיות שונות שיתאימו לאופיו של התלמיד.
ספר “היוגה סוטרה” הוא אחד מששת ההיבטים של האופנגות – חלקים של הספרות הוודית הדנים בדרכים ובאמצעים היכולים לאפשר לאדם להגיע להתנסות פנימית בתודעה טהורה. כל ששת ההיבטים של האופנגות מובאים בצורת סוטרות. הפרוש המילולי של המילה סוטרה הוא סיב או חוט. הסוטרות דומות לנקודות עיקריות או ראשי פרקים להרצאות, שמאפשרים דחיסת רעיונות וידע רב למספר מצומצם של מילים. מסיבה זאת הן מאד מתומצתות. פטנג’לי משתמש בכל סוטרה בממוצע רק בשש מילים כדי להביע רעיונות מורכבים ועמוקים.
הסוטרות נובעות מחזון פנימי ישיר (דארשנה) של רישי (“רואה”), שזיהה אותם מתוכו במצב עמוק של מדיטציה. לכן אין להתייחס אליהן כאל יצירה ספרותית רגילה העוקבת אחרי כללים מסוימים. הסוטרות גם אינן אמורות להציג טיעונים ליניאריים רצופים. הן אמורות לתאר שלבים שונים הקשורים להתפתחות מצב היוגה ולהתנסויות שונות שמתרגל היוגה עשוי לחוות מראשית התרגול ועד למצב הקבוע של הארה (קייואליה). ניתן לדמות כל סוטרה לקשר המצוי על חוט. רק לאחר שמצליחים לפרום את הקשר ניתן לארוג באמצעות החוטים השונים יריעת בד שלמה. באופן דומה כל סוטרה שנחוות בצורה מלאה יוצרת חלק מאריג שלם המייצג מצב בו ההתנסות ביוגה מבוססת לגמרי בתודעה כמציאות קבועה שאינה משתנה. חלק מהסוטרות מתארות התנסויות שונות שהתלמיד עשוי לחוות בתרגול היוגה, ובמקרים אחרים התלמיד אמור להשתמש בהנחיית המורה בסוטרות עצמן בתרגול מדיטטיבי פנימי שנקרא סאנימה.
לימוד של סוטרות בתקופה הוודית היה מתחיל בשינון בעל פה. רק לאחר שהתלמידים הצליחו במשימה, המורה היה מתחיל להסביר להם את המשמעות הפנימית החבויה בטקסט. נוהל זה הניע את הרישים הוודים לתמצת כמה שיותר את הידע שהיה כלול בסוטרות, כדי לאפשר לתלמידים לשנן את החומר בקלות. עובדה זאת יכולה גם היא להסביר את הסגנון הקצר והמרוכז של הסוטרות.
תפקיד הגורו או המורה הרוחני היה להוביל את התלמיד מחושך (גו) לאור (רו). המורה עצמו היה אמור להיות מבוסס במצב תודעה גבוה והידע שהוא העביר נבע מהתנסותו האישית. ידע זה כלל לימוד של טכניקות מעשיות שהיו אמורות לסייע לתלמיד להגביר את הטוהר (סאטווה) בחיים, לחוות את מצב היוגה או הסמדאהי ולפתח מצבי תודעה גבוהים. היבטים מסוימים מהלימוד הוודי הועברו בצורה אישית מהמורה לתלמיד והותאמו לאופיו ויכולתו.

בלשן, מרפא ויוגי

המסורת הוודית טוענת שפטנג’לי היה גם בלשן מפורסם, שכתב את “המאהבאשיה”, ספר העוסק בתאור שיטת הוואקרן, חוקי דקדוק המאפשרים עיצוב סופי של מילה משורשים ומקידומות שונות. מסורות עתיקות נוספות טוענות שפטנג’לי היה למעשה התגלמות אנושית של אננטה או ששה, מלך הנחשים בעל אלף הראשים שהיה מופקד על שמירת אוצרות חבויים על פני האדמה . השם פטנג’לי ניתן לאננטה מכיוון שהוא שאף ללמד בעולמנו יוגה, ונפל (פאט) מהעולם השמימי הישר לכף ידה (אנג’אלי) של אשה טובה וחסודה שניקראה גו’ניקה. הראשים הרבים של אננטה מסמלים את ההיבט האין סופי המוחלט העומד בבסיס הבריאה. הקשר של אננטה ליוגה ברור: שיטת היוגה על תרגוליה השונים הייתה אמורה להיות תורה סודית נסתרת שהייתה אמורה להוביל את המתרגל להתנסות בתודעה בלתי מוגבלת (פרוש המילה אננטה בסאנסקרית הוא “אי-מוגבלות”). יוגים רבים נוהגים עד היום לחוות קידה לאננטה לפני שהם מתחילים את תרגולם היומי.
מסורת נוספת בהודו טוענת שפטנג’לי היה אחראי גם על הבאה לאור של תחומים מסוימים של איורוודה; מדע הרפואה הוודית העתיק, ובכך הוא קשור למעשה לשלושה היבטים חשובים של הספרות הוודית : ויאקרן הינה אחת מהוודנגות ששה היבטים של הספרות הוודית המסבירים את הזיהוי של הרישים המופיע בארבעת הוודות העיקריות; היוגה סוטרה הינה אחת מהאופנגות – איברים מישניים של גוף הוודה האמורים לאפשר לתלמיד להגיע בתוכו לזיהוי פנימי של הוודה. ואילו איור וודה הינה אחת מארבעת האופוודות – וודות משניות הפורשות את ההתגלות החומרית בבריאה ואת הקשר שיש להם עם הוודה.
פטנג’לי לא היה הוגה דעות דוגמאטי. לאחר שהוא מתאר בפרק הראשון שיטות מדיטטיביות שונות האמורות להוביל את המתרגל להתנסות בסמדהי, הוא טוען שניתן לחוות סמאדהי גם מכל תרגול המשתמש כאובייקט למדיטציה בכל דבר שגורם לאדם הנאה ואושר. יותר מזה – הוא מדגיש שכל אדם יכול כבר בשלב הראשון של התרגול לחוות את מצב היוגה..
פטנג’לי מתאר את עקרונות היוגה ללא שמץ רגשנות ובניגוד לרישים אחרים אינו נכנס לוויכוחים עם שיטות פילוסופיות אחרות שהיו נהוגות בזמנו, פטנג’לי סבר שהיוגה הנה שיטה אוניברסאלית שיכולה להיות מתורגלת על ידי כל אדם בלי קשר לרקע התרבותי והדתי שממנו הוא בא. אין בסוטרות כל דרישה מוקדמת לתרגול יוגה שקשורה לאמונתו של האדם ולצורת חייו. השיטה מתאימה הן לאנשי משפחה והן לנזירים שפרשו מהעולם.
ראייתו האוניברסאלית מודגשת גם בעובדה שהוא אינו מכנה את האל בשם ספציפי שקשור למסורת ההודית המקובלת (כמו קרישנה או ווישנו) הוא מכנה את האל בשם “אישוורה” (“השליט”) כינוי היכול להתאים לאמונתו של כל אדם בכל תרבות שהיא.